אנגלית תיכונה: מסע דרך הזמן והשפה

OpenL Team 6/4/2025

TABLE OF CONTENTS

ברוכים הבאים לעולם המרתק של אנגלית תיכונה, הצורה של השפה האנגלית המדוברת בערך משנת 1100 עד 1500. תקופה מכרעת זו, המשתרעת על פני ימי הביניים הגבוהים והמאוחרים, הייתה עדה לשינוי האנגלית מהאנגלית העתיקה המורכבת של Beowulf לשפה הניתנת לזיהוי קרוב יותר למה שאנו מדברים היום. במדריך המקיף הזה, נחקור מהי אנגלית תיכונה, ההקשר ההיסטורי העשיר שלה, תכונות לשוניות ייחודיות, הישגים ספרותיים מרכזיים ואסטרטגיות מעשיות לקריאתה. תהיה לך גם ההזדמנות לבדוק את הבנתך עם חידון אינטראקטיבי ולגלות משאבים שיעזרו לנווט בקטעים מאתגרים.

מהי אנגלית תיכונה?

גלה מה מגדיר את האנגלית התיכונה ומדוע תקופה זו קריטית בהתפתחות השפה האנגלית.

אנגלית תיכונה מייצגת את שלב ההתפתחות של השפה האנגלית שהופיע לאחר הכיבוש הנורמני של 1066 והמשיך עד בערך 1500. בלשנים נוהגים לחלק תקופה זו לשני שלבים: אנגלית תיכונה מוקדמת (בערך 1100-1300) ואנגלית תיכונה מאוחרת (בערך 1300-1500). עידן זה משמש כגשר קריטי בין אנגלית עתיקה—שפה גרמאנית מורכבת עם מערכות מקרה מורכבות—ואנגלית מודרנית, הנשענת בעיקר על סדר מילים ודקדוק פשוט.

השינוי לא היה מיידי. העשורים שלאחר 1066 ראו שינוי הדרגתי כאשר השפעת צרפתית נורמנית חדרה לחברה האנגלית, בעוד המבנה הגרמאני הבסיסי של האנגלית הסתגל והפך לפשוט יותר לאורך הדורות.

הקשר היסטורי: הכיבוש הנורמני והמורשת הלשונית שלו

חקור את האירועים ההיסטוריים והשינויים החברתיים שעיצבו את התפתחות האנגלית התיכונה.

הכיבוש הנורמני של 1066 שינה באופן יסודי את הנוף הלשוני של אנגליה. כאשר ויליאם הכובש הביס את המלך הרולד השני בקרב הייסטינגס, הוא לא רק שינה את הכוח הפוליטי—הוא יזם מהפכה לשונית שתשנה את האנגלית לנצח.

החברה התלת-לשונית

אנגליה שלאחר הכיבוש הפכה לחברה רב-לשונית מורכבת:

  • לטינית נותרה השפה של הכנסייה, המלומדות והתיעוד הרשמי

  • אנגלו-נורמנית (גרסה של צרפתית עתיקה) שלטה בחצר המלכות, בהליכים משפטיים ובמעגלים אריסטוקרטיים

  • אנגלית נמשכה בקרב העם הפשוט, בעלי המלאכה והאוכלוסיות הכפריות

ההיררכיה הלשונית הזו יצרה מה שהחוקרים מכנים “התמחות תחומית”, כאשר שפות שונות שירתו פונקציות חברתיות ומקצועיות ספציפיות.

גלים של השפעה לשונית

השינוי באנגלית התרחש דרך מספר השפעות מפתח:

השפעת הצרפתית והנורמנית: האליטה הנורמנית הכניסה כ-10,000 מילים מושאלות מצרפתית לאוצר המילים האנגלי, במיוחד בתחומים של ממשל (“parliament,” “government”), משפט (“court,” “judge,” “jury”), ענייני צבא (“army,” “battle,” “siege”), קולינריה (“beef,” “pork,” “dinner”), ותרבות מעודנת (“art,” “music,” “fashion”).

המורשת הנורדית המתמשכת: התיישבויות ויקינגיות מוקדמות יותר (המאה ה-8 עד ה-11) כבר תרמו אוצר מילים בסיסי לאנגלית. מילים כמו “sky,” “egg,” “window,” “husband,” ו-”skill” הפכו לבולטות יותר במהלך תקופת האנגלית התיכונה, במיוחד בניבים הצפוניים שבהם ההתיישבות הסקנדינבית הייתה הכבדה ביותר.

המסורת המלומדת הלטינית: ככל שהאוריינות התרחבה והאוניברסיטאות התפתחו, הלטינית תרמה מונחים מלומדים רבים, במיוחד בתחומים של דת, מדע ופילוסופיה.

ההתעוררות ההדרגתית של האנגלית

עד המאה ה-13, האנגלית החלה להחזיר את מעמדה. אובדן נורמנדי לצרפת ב-1204 החליש את הקשרים בין אנגליה לשטחים דוברי צרפתית. עד 1362, האנגלית הפכה לשפה הרשמית של הפרלמנט, והעבודות של ג’פרי צ’וסר בסוף המאה ה-14 הראו שהאנגלית יכולה להשיג את אותה תחכום ספרותי כמו הצרפתית או הלטינית.

תכונות מפתח של אנגלית תיכונה

למד על השינויים הלשוניים הגדולים באוצר המילים, בדקדוק, בהגייה ובאיות שמבדילים בין אנגלית תיכונה לאנגלית עתיקה ומודרנית.

אנגלית תיכונה עברה שינויים עמוקים בכל היבטי מבנה השפה. הבנת שינויים אלה מסבירה הן את האתגרים והן את היתרונות של קריאת טקסטים באנגלית תיכונה.

הרחבת אוצר המילים ושכבות

אוצר המילים של אנגלית תיכונה התעשר באופן מרשים דרך השאלה:

  • ליבה גרמאנית: אוצר המילים הבסיסי נשאר גרמאני (“house,” “love,” “water,” “bread”)

  • שכבת צרפתית: מונחים מתוחכמים וטכניים הגיעו מצרפתית (“justice,” “beauty,” “government”)

  • תוספות לטיניות: מושגים מופשטים ולמדניים נגזרו מלטינית (“education,” “philosophy,” “science”)

  • שילוב נורדי: מילים יומיומיות מנורדית עתיקה הפכו לסטנדרטיות (“they,” “them,” “their”)

שכבות אלו יצרו זוגות נרדפים שבהם מילים גרמאניות, צרפתיות ולטיניות התקיימו יחד עם הבדלים עדינים ברישום ובמשמעות (למשל, “kingly/royal/regal”).

פישוט דקדוקי

אנגלית תיכונה פישטה באופן דרמטי את הדקדוק של אנגלית עתיקה:

קריסת מערכת המקרים: לאנגלית עתיקה היו ארבעה מקרים שונים לשמות עצם (נומינטיבי, אקוזטיבי, גניטיבי, דאטיבי) עם התאמות תואר מסובכות. אנגלית תיכונה ביטלה במידה רבה את ההבחנות הללו, והשאירה רק עקבות בכינויי גוף ובכמה ביטויים מאובנים.

שינויים במערכת הפעלים: בעוד לפעלים באנגלית עתיקה היו סיומות מורכבות של אדם ומספר, אנגלית תיכונה פישטה את הדפוסים הללו. האינפיניטיב הסתיים בדרך כלל ב-en (למשל, “loven” = לאהוב), והשתתפות העברית שמרה לעיתים קרובות על הקידומת ge- (שהפכה מאוחר יותר ל-y-).

ייצוב סדר המילים: ככל שהסיומות הנטיות נעלמו, סדר המילים הפך לקבוע יותר. תבנית נושא-פועל-מושא הפכה לדומיננטית, אם כי נותרה גמישות מסוימת, במיוחד בשירה.

התפתחות ההגייה

ההגייה באנגלית תיכונה הייתה שונה באופן משמעותי הן מאנגלית עתיקה והן מאנגלית מודרנית:

דיאגרמה של השינויים בתנועות באנגלית במהלך ה-Great Vowel Shift

מערכת התנועות: רוב התנועות נהגו יותר כמו המקבילות שלהן ביבשת אירופה. האות ‘a’ נהגתה [a] (כמו ב-”father”), ‘e’ נהגתה [ɛ] או [e], ו-‘i’ נהגתה [i] (כמו ב-”machine”).

The Great Vowel Shift: החל מהמאה ה-15, שינוי שיטתי זה בהגיית תנועות ארוכות התחיל את השינוי לקראת הצלילים של האנגלית המודרנית. לדוגמה, האנגלית התיכונה “tyme” [ti:mə] הפכה לאנגלית המודרנית “time” [taɪm].

הבדלים בעיצורים: רבים מהעיצורים שכיום אינם נשמעים נהגו: ה-‘k’ ב-”knight,” ה-‘l’ ב-”half,” וה-‘gh’ ב-”night” (נהגה [x], כמו בגרמנית “ach”).

שונות אורתוגרפית וסטנדרטיזציה

האיות באנגלית התיכונה משקף את אופיה המעברי:

שונות אזורית: ללא איות סטנדרטי, כותבים כתבו באופן פונטי, ויצרו גרסאות אזוריות. המילה “church” עשויה להופיע כ-”chirche” (דרום), “churche” (מרכז), או “kirk” (צפון).

מנהגי איות צרפתיים: כותבים נורמנים הכניסו דפוסי איות צרפתיים, כמו ‘qu’ עבור ‘cw’ באנגלית עתיקה (“queen” במקום “cwen”) ו-‘gh’ עבור הצליל [x].

The Chancery Standard (צורת אנגלית כתובה ששימשה במשרדי ממשלה באנגלית התיכונה המאוחרת, שהשפיעה על הסטנדרטיזציה המאוחרת יותר)

אספקטאנגלית עתיקהאנגלית תיכונהאנגלית מודרנית
מערכת מקרים4 מקרים, מורכבתבעיקר הוסרהמינימלית (רק בכינויי גוף)
סדר מיליםגמיש (SOV/SVO)הולך ונהיה SVOקבוע SVO
אוצר מיליםליבה גרמאניתגרמאנית + צרפתית/לטיניתמעורב מאוד
איותדי עקבימשתנה מאודסטנדרטי

ספרות אנגלית תיכונה: עידן זהב

גלה את ההישגים הספרותיים והמגוון האזורי של הספרות האנגלית התיכונה, מצ’וסר ועד משוררים אנונימיים.

למרות הדומיננטיות התרבותית הצרפתית, האנגלית התיכונה יצרה יצירות ספרותיות יוצאות דופן הממחישות את התחכום הגובר של השפה והמגוון האזורי שלה.

הישגים ספרותיים עיקריים

ג’פרי צ’וסר (בערך 1340-1400) The Canterbury Tales מייצג את שיא הספרות האנגלית התיכונה. נכתב בניב הלונדוני, אוסף סיפורי הצליינים של צ’וסר מדגים גמישות לשונית מרשימה, תצפית חברתית ואומנות ספרותית. יצירותיו סייעו לבסס את הניב הלונדוני כסטנדרט ספרותי.

ויליאם לנגלנד (בערך 1330-1386) Piers Plowman, אלגוריה דתית מורכבת, קיימת בגרסאות שונות המייצגות ניבים שונים. עבודה זו מראה כיצד האנגלית התיכונה יכולה להתמודד עם ביקורת תאולוגית וחברתית מתוחכמת.

המשורר גאווין (אנונימי, סוף המאה ה-14) Sir Gawain and the Green Knight, שנכתב בניב של צפון מערב מידלנדס, מדגים את התחייה האליטרטיבית (התחייה של שירה אליטרטיבית בשירה האנגלית של המאה ה-14). אוצר המילים המתקדם והטכניקה הפואטית שלו מתחרים בכל ספרות אירופאית עכשווית.

ספרות דתית ודידקטית

  • Ancrene Wisse (תחילת המאה ה-13): מדריך לנזירות, המייצג פרוזה מוקדמת של מערב מידלנדס

  • The Katherine Group: חיי קדושים המדגימים את התפתחות סגנון הפרוזה האנגלית

  • Ormulum (בערך 1200): פרשנות מקראית מוקדמת עם מערכת איות פונטית ייחודית

מסורות ספרותיות אזוריות

הספרות האנגלית התיכונה פרחה במרכזים אזוריים שונים:

  • לונדון: הפכה לדומיננטית יותר ויותר, במיוחד דרך השפעתו של צ’וסר

  • מערב מידלנדס: יצרה את המשורר גאווין וטקסטים דתיים חשובים

  • צפון: שמרה על מסורות אליטרטיביות חזקות ואוצר מילים נורדי

  • מזרח מידלנדס: יצרה יצירות דתיות וחילוניות מגוונות

כיצד לקרוא אנגלית תיכונה: מדריך מעשי

קבלו טיפים ומשאבים מעשיים לקריאה והבנה של טקסטים באנגלית תיכונה, אפילו כמתחילים.

קריאת אנגלית תיכונה דורשת סבלנות ואסטרטגיה, אך היא הופכת למתגמלת יותר ויותר עם התרגול.

אסטרטגיות קריאה חיוניות

גישה פונטית: האיות באנגלית תיכונה לעיתים קרובות משקף את ההגייה בצורה ישירה יותר מאשר באנגלית מודרנית. נסו להגות מילים לא מוכרות - רבות מהן יהפכו למוכרות כאשר ייהגו בקול רם.

צפו לשונות: אותה מילה עשויה להיות מאויתת בצורה שונה אפילו בתוך טקסט יחיד. אל תניחו שאיות שונים מצביעים על מילים שונות.

הבנת מוסכמות כתיבה:

  • ‘e’ סופי לעיתים קרובות נהגה [ə] (שווא)

  • ‘y’ לעיתים קרובות מייצג ‘i’ (“lyf” = life)

  • ‘u’ ו-‘v’ היו לעיתים קרובות ניתנים להחלפה

  • אותיות כפולות עשויות להצביע על הבדלים בהגייה

הכרת תבניות נפוצות:

  • אינפיניטיבים לעיתים קרובות מסתיימים ב-en (“loven,” “goon”)

  • פעלים בעבר עשויים להכיל תחילית y- (“ygone,” “ysent”)

  • שמות עצם ברבים לעיתים קרובות מסתיימים ב-es או -en

  • פעלים בגוף שלישי יחיד בדרך כלל מסתיימים ב-eth או -es

כלים ומשאבים לשוניים

מילונים חיוניים:

  • Middle English Dictionary (אוניברסיטת מישיגן): מילון היסטורי מקיף

  • Oxford English Dictionary: מספק מידע אטימולוגי וציטוטים היסטוריים

  • A Chaucer Glossary מאת Norman Davis: מועיל במיוחד לטקסטים של צ’וסר

מדריכי הגייה:

  • אתר צ’וסר של הרווארד מציע הקלטות שמע

  • האלפבית הפונטי הבינלאומי עוזר בלימוד הגייה שיטתית

תרגומים מודרניים: בעוד שלמידה לקרוא אנגלית תיכונה ישירות היא אידיאלית, תרגומים יכולים לעזור לאמת את ההבנה ולספק ביטחון כאשר מתמודדים עם קטעים קשים. עבור אלו שמוצאים קטעים מסוימים מאתגרים במיוחד, תוכלו להשתמש במתרגם האנגלית התיכונה שלנו ב-OpenL Translate כדי לקבל גרסה באנגלית מודרנית של הטקסט. כלי זה יכול להיות מועיל במיוחד למתחילים או כאשר מתמודדים עם יצירות ספרותיות מורכבות יותר.

שיטת קריאה שלב אחר שלב

  1. קריאה ראשונה: קראו כדי לקבל תחושה כללית, אל תדאגו לגבי כל מילה

  2. קריאה שנייה: חפשו מילים לא מוכרות וכתבו הערות בשוליים

  3. קריאה שלישית: קראו בקול כדי לשמוע את הקצב והזרימה

  4. ניתוח: שקלו דקדוק, בחירת מילים והשפעות ספרותיות

אתגר אינטראקטיבי: בדקו את כישורי האנגלית התיכונה שלכם

בדקו את הידע וההבנה שלכם באנגלית תיכונה עם תרגילים מהנים ואינטראקטיביים.

בואו נחקור קטע מפורסם מתוך The Canterbury Tales “General Prologue”. נסו להבין כמה שיותר לפני שתבדקו את המילון.

1. אתגר אוצר מילים

אנגלית תיכונהאפשרויותאנגלית מודרנית
1. shouresa. drought, b. showers, c. flowers
2. sootea. soot, b. suit, c. sweet
3. droghtea. draft, b. drought, c. brought
4. perceda. pierced, b. perceived, c. priced
5. veynea. vain, b. vine, c. vein
6. swicha. switch, b. such, c. swift
7. licoura. liquor, b. liquid, c. lecture
8. vertua. virtue, b. virtual, c. vertical
9. engendreda. endangered, b. engendered, c. gendered
10. floura. floor, b. flower, c. flour
11. eeka. each, b. eke, c. also
12. breetha. breath, b. breathe, c. breed
13. holta. halt, b. wood, c. hole
14. heetha. heath, b. heat, c. hearth
15. croppesa. crops, b. cups, c. craps

תשובות: 1-b, 2-c, 3-b, 4-a, 5-c, 6-b, 7-b, 8-a, 9-b, 10-b, 11-c, 12-a, 13-b, 14-a, 15-a

2. תרגיל תרגום

נסה לתרגם את המשפט הבא באנגלית תיכונה לאנגלית מודרנית. כתוב את תשובתך למטה, ואז בדוק את התרגום המסופק.

“Whan that Aprille with his shoures soote”

תשובה באנגלית מודרנית: “When April with its sweet showers”

3. תרגול הגייה

האזן להקלטה של הקטע ונסה לקרוא אותו בקול, מחקה את ההגייה.

https://www.youtube.com/watch?v=M3y88HGb6Hc

המעבר לאנגלית מודרנית מוקדמת

ראה כיצד האנגלית התיכונה התפתחה לאנגלית מודרנית מוקדמת דרך שינויים חברתיים, תרבותיים ולשוניים.

עד סוף המאה ה-15, מספר גורמים האיצו את המעבר מאנגלית תיכונה לאנגלית מודרנית מוקדמת:

מהפכת הדפוס

הכנסת הדפוס לאנגליה על ידי William Caxton (סביבות 1476) סטנדרטיזציה של טקסטים והפחתת השונות האזורית. המדפיסים הראשונים, שהיו מבוססים בעיקר בלונדון, עזרו לבסס את הדיאלקט של מזרח המידלנדס/לונדון כסטנדרט המתהווה.

המשך שינוי התנועות הגדול

שינוי שיטתי זה בהגיית התנועות הארוכות, שהחל במאה ה-15, יצר את מערכת התנועות של האנגלית המודרנית. מילים שהתחרזו בתקופת Chaucer (כמו “name” ו-”shame”) עברו שינויים מקבילים, שמרו על יחסי החריזה שלהן תוך כדי שינוי הצלילים שלהן.

שינויים חברתיים ותרבותיים

עליית מעמד הסוחרים, עלייה באוריינות והדגשת הרפורמציה הפרוטסטנטית על טקסטים דתיים בשפה המדוברת תרמו לכך שהאנגלית הפכה ליותר סטנדרטית ומתוחכמת.

השפעת הרנסנס

תחיית הלמידה הקלאסית הכניסה שאילות רבות מלטינית ויוונית, והרחיבה עוד יותר את אוצר המילים של האנגלית ויצרה את השפה העשירה מבחינה לקסיקלית של Shakespeare ובני דורו.

מדוע ללמוד אנגלית תיכונה היום?

גלה את הערך והרלוונטיות של לימוד אנגלית תיכונה בעולם המודרני.

הבנת אנגלית תיכונה מציעה תובנות ייחודיות אל:

התפתחות השפה: עדות לשינויים שיטתיים בשפות לאורך זמן היסטוריה תרבותית: הבנת החברה האנגלית של ימי הביניים דרך הספרות שלה אנגלית מודרנית: הכרת השורשים ההיסטוריים של אוצר המילים והדקדוק העכשוויים הערכת ספרות: גישה ליצירות מופת בשפתן הלשונית המקורית מודעות לשונית: פיתוח רגישות לשינויים והבדלים בשפה

אנגלית תיכונה באנגלית מודרנית

חקור כיצד אנגלית תיכונה ממשיכה לעצב את המילים, הביטויים והאיות של האנגלית המודרנית.

תכונות רבות של האנגלית המודרנית שורשיהן בתקופת האנגלית התיכונה. הנה כמה דוגמאות:

מקור באנגלית תיכונהדוגמה באנגלית מודרניתהערה
they, them, theirthey, them, theirהושאלו מנורדית עתיקה במהלך האנגלית התיכונה
court, judge, governmentcourt, judge, governmentהושאלו מצרפתית נורמנית
night (spelled ‘nyght’)nightאיות ‘gh’ מהאנגלית התיכונה, כעת שקט
סיומת רבים -eshouses, foxesהפכה לסטנדרט באנגלית התיכונה
סדר מילים (SVO)The cat eats fish.סדר מילים קבוע התפתח באנגלית התיכונה
אותיות כפולותbutter, letterשימשו להצביע על הבדלים בהגייה
  • מילים יומיומיות רבות ומונחים משפטיים, תרבותיים וקולינריים נכנסו לאנגלית בתקופה זו.

  • כמה מוסכמות איות, כמו ‘qu’ עבור ‘cw’ (queen vs. cwen), גם הן מתוארכות לאנגלית התיכונה.

  • ביטויים כמו ‘by and large’ ו-‘at length’ יש להם שורשים מימי הביניים.

הבנת הקשרים הללו עוזרת לחשוף את המורשת החיה של האנגלית התיכונה בשפתנו היומיומית.

סיכום

אנגלית תיכונה היא לא רק שלב בהיסטוריה של האנגלית—היא גשר חי בין העבר להווה, מלא בסיפורים, צלילים והפתעות.

על ידי חקר האנגלית התיכונה, אתה לא רק לומד על שינויי שפה, אלא גם מתחבר עם הקולות והדמיונות של אנשים מלפני מאות שנים. המאמץ שאתה משקיע בקריאת טקסט מימי הביניים, בהאזנה לקטע של צ’וסר, או בחקר כתב יד דיגיטלי יתגמל אותך בפרספקטיבות חדשות ובהערכה עמוקה יותר לאנגלית שאנו מדברים היום.

מדוע לא לקחת קטע מצ’וסר, לנסות את OpenL Middle English Translator, או להאזין לשיר מימי הביניים בקול רם? צלול לתוך המשאבים והאתגרים למעלה, וגלה בעצמך את העושר והיופי של האנגלית התיכונה. המסע עשוי להיות מאתגר, אך התגמולים הם באמת ייחודיים—ותצטרף למסורת של קוראים ולומדים המשתרעת על פני יותר מ-500 שנה.

התחל את ההרפתקה שלך היום!

מקורות וקריאה נוספת

מקורות ראשוניים

  • צ’וסר, ג’פרי. The Canterbury Tales. עורך לארי בנסון. The Riverside Chaucer. מהדורה שלישית. Oxford University Press, 2008.

  • Sir Gawain and the Green Knight. עורכים J.R.R. Tolkien ו-E.V. Gordon. מהדורה שנייה. Oxford University Press, 1967.

  • לנגלנד, ויליאם. Piers Plowman: The B Version. עורכים ג’ורג’ קיין ו-E. Talbot Donaldson. Athlone Press, 1975.

מחקרים היסטוריים ולשוניים

  • באו, אלברט סי., ותומאס קייבל. A History of the English Language. מהדורה שישית. Routledge, 2012.

  • בלייק, נורמן אף. The Cambridge History of the English Language, Volume II: 1066-1476. Cambridge University Press, 1992.

  • בורו, ג’יי איי, ות’ורלק טורוויל-פטר. A Book of Middle English. מהדורה שלישית. Blackwell, 2005.

  • קריסטל, דיוויד. The Stories of English. Overlook Press, 2004.

  • פנל, ברברה איי. A History of English: A Sociolinguistic Approach. Blackwell, 2001.

מקורות לשוניים

  • קוראת’, הנס, ואחרים, עורכים. Middle English Dictionary. University of Michigan Press, 1952-2001. אונליין:

  • דייוויס, נורמן. A Chaucer Glossary. Oxford University Press, 1979.

  • Oxford English Dictionary. Oxford University Press. Online:

מחקרי ספרות

  • Pearsall, Derek. The Canterbury Tales. George Allen & Unwin, 1985.

  • Spearing, A.C. The Gawain-Poet: A Critical Study. Cambridge University Press, 1970.

  • Turville-Petre, Thorlac. The Alliterative Revival. D.S. Brewer, 1977.

משאבים דיגיטליים

  • OpenL Middle English Translator.

  • The Middle English Compendium. University of Michigan.

  • Harvard’s Chaucer Website.

  • The Corpus of Middle English Prose and Verse. University of Michigan.

משאבי הגייה ואודיו

  • Solopova, Elizabeth. Chaucer’s Language. In Oxford Guides to Chaucer. Oxford University Press, 2000.

  • Sounds of Speech: Middle English. University of Iowa.

מאמרים אקדמיים

  • Cannon, Christopher. “The Myth of Origin and the Making of Chaucer’s English.” Speculum 71.3 (1996): 646-675.

  • Rothwell, William. “The Trilingual England of Geoffrey Chaucer.” Studies in the Age of Chaucer 16 (1994): 45-67.

  • Smith, Jeremy J. “Standard Language in Early Middle English?” Language Standardization and Language Change. Ed. Laura Wright. Cambridge University Press, 2000. 125-139.